שאלות ותשובות אתגרים בחינוך

אנו רואים את החינוך הציבורי בישראל בראייה הוליסטית ומכירים באחריות כלפי כל ילדי ישראל, ללא הבדל דת, מגזר או אזור מגורים. ערכי השוויון ושוויון ההזדמנויות הם העקרונות המנחים אותנו.

סטנדרט אחיד לכל ילדי ישראל.
אנו שואפים להבטיח שלכל ילד וילדה בישראל יהיו כלים אמיתיים וערכים בסיסיים להיות אזרחים שווים. אנו מאמינים במתן כלים וערכים אחידים לכל הילדים, תוך שמירה על ייחודיות הזרמים והמגזרים השונים.

להוציא את הפוליטיקה מהחינוך.
ילדי ישראל ומערכת החינוך זקוקים לרצף חינוכי ומקצועי יציב וקוהרנטי. תוכניות הלימודים חייבות לאפשר למערכת החינוך לספק לכל ילדה וילד תוכנית חינוכית מקצועית וברורה, שתלווה אותם לאורך השנים ולא תשתנה כל הזמן עקב שינויי שלטון.

מערכת החינוך סובלת ממבנה סקטוריאלי, המתאפיין בפיצול והפרדה בין קבוצות שונות, הנתונות לתיעדוף ביניהן על בסיס אינטרסים פוליטיים.
מערכת החינוך מתאפיינת בחוסר יציבות, שנגרמת משינויים פוליטיים תכופים, המשפיעים על תקציב, מדיניות החינוך ועל תכניות הלימוד. כל שינוי בממשלה מביא עמו שינויים במדיניות החינוך, דבר שמוביל לחוסר עקביות בתוכניות הלימוד ובסטנדרטים פדגוגיים - חינוכיים.

לכן, הקמת מועצה לאומית לחינוך, שתוביל רפורמות ארוכות טווח ותקבע תוכנית אב לחינוך הציבורי בישראל, תבטיח יציבות, חלוקה תקציבית בהתאמה לתוכניות ארוכות טווח ואי תלות בתמורות פוליטיות.

לימודי ליבה הם בסיס חשוב, המאחד את הידע הראשוני של כל ילד וילדה בישראל. יחד עם זאת, מערכת החינוך אינה מתאימה במידה מספקת לצורכי המאה ה-21, דבר שמקשה על הכנת התלמידים לעולם המשתנה במהירות. כיום לא מתקיים מהלך מדיניות שמטרתו לעצב את דמות הבוגרת והבוגר ולהבטיח את מוכנותם לעולם המשתנה.

לכן, "לא משאירים אף אחד.ת מאחור". יישום עקרון מוביל ביעדי פיתוח בר-קיימא, הנועד להבטיח איכות חיים ורווחה אנושית לכולם, בכל תחום. מהלך זה יחייב את המועצה הלאומית וכל זרמי החינוך ושותפי-עניין להתייחסות לכלל האוכלוסיות בכלל ועל הפגיעות בפרט, על מנת ולנסות להכליל את צורכיהם ולחזק בקרבם את תחושות המסוגלות והמוביליות החברתית.

עלינו לייצר סיפור משותף יחד עם השונות הקיימת, כך נוכל לקיים חברה משגשגת וסולידרית, המבוססת על אתוס ישראלי וערכי בסיס.

לאורך השנים נוצר תהליך מתמשך של שחיקה בערכי היסוד של החברה הישראלית, במדינה יהודית ודמוקרטית, כפי שהם באים לידי ביטוי במגילת העצמאות.

לכן, חלק מתפקידה של המועצה הלאומית לחינוך, המורכבת מנציגי כל הזרמים, יהיה לפתח תוכניות ליבה מחייבות לטובת הנחלה וקידום ערכי הסובלנות, שוויון ומעורבות אזרחית. כמו כן, נחתור לקיים תהליך חשיבה של חיבור מחדש של תחום החינוך הבלתי פורמלי לחינוך הפורמלי, במטרה לטשטש את ההפרדה הקיימת בין חינוך לערכים, טיפוח החשיבה ומצוינות, התנהגות מוסרית ומעורבות אזרחית.

בנוסף, משרד החינוך יעודד שיח שנוי במחלוקת בכיתה ויעניק למורים פיתוח מקצועי מתאים ואת הגיבוי הנדרש לאמן את התלמידים בדיאלוג במרחב דמוקרטי ובטוח. 

במערכת החינוך קיימת אפליה תקציבית ממוסדת בעזרת הפקת קריטריונים דיפרנציאלים לתקצוב הזרמים השונים, לצד הזרמת כספים ייעודיים בעזרת משרדים מקבילים. בנוסף, בעשורים האחרונים התחזקו מגמות של הפרטה, המאפשרת לשחקנים רבים, שאינם מפוקחים מספיק, לפעול בתוך המערכת באמצעות כסף ציבורי. כל אלה יוצרים פערים משמעותיים במשאבים ובהזדמנויות החינוכיות בין הזרמים השונים (ממלכתי, ממלכתי-דתי, חרדי וערבי), מובילים לאי שוויון בחינוך ופוגעים בסיכויי ההצלחה של תלמידים.

בעיות מבניות אלו מובילות לאובדן תחושת השייכות ולהפחתת המוטיבציה של התלמידים. הפערים בין הקבוצות מחמירים את ההבדלים החברתיים והכלכליים במדינה. אנו נפעל לבניית מערכת חינוך שוויונית, המשלבת את כלל הזרמים תוך שמירה על ייחודיותם. יצירת שוויון בהזדמנויות ובמשאבים לכל תלמיד ותלמידה על ידי עצירת הזרמת הכספים המקבילים, שקיפות תקציבית, מניעת הפרטה ואינטרסים פוליטיים ובניית תבחינים שוויוניים לתקצוב. זאת באמצעות הקמת מועצות פדגוגיות לכל זרם חינוכי לפיתוח תכנים מותאמים לערכים הייחודיים של כל זרם, תוך שמירה על ערכים דמוקרטיים ושוויון הזדמנויות. כך תוכל מערכת החינוך לשלב בין הקבוצות השונות ולחזק את תחושת השייכות והמוטיבציה של התלמידים.

אנחנו ב"מובילי חינוך" מחויבים לתמוך ולשפר את תנאי העבודה ומעמדם הפרופסיונלי של אנשי ונשות החינוך בישראל.

מורים ומנהיגי חינוך מוצבים בחזית העשייה החינוכית והינם בעלי השפעה מכרעת על התלמידים והמערכת כולה. הם אינם זוכים בהכרה, בגיבוי ובמשאבים הנדרשים, המשקפים את החשיבות והמורכבות של התפקיד שהם נושאים. דבר המוביל לשחיקה ולירידה באיכות ההוראה.
לכן, תמיכה, גיבוי ושיפור תנאי העבודה של אנשי החינוך הם הכרחיים, מתוך הבנה שמורים איכותיים הם המפתח להצלחה חינוכית. זה כולל שיפור השכר, שדרוג תנאי העבודה ומתן פיתוח מקצועי רלוונטי לנשות החינוך.